1. כאשר אנו מנהלים שיחה בסביבה רועשת, אנו נוטים להגביר את עצמת הקול שלנו כדי להתגבר עלרעשי הרקע. הבעיה היא שהיכולת שלנו להגביר את עצמת הקול מוגבלת אבל לרעש אין גבול.
הרעש יכול לעיתים לעלות לעצמות גבוהות במיוחד, ואז כבר אין ביכולתנו להגביר את הקול בהתאם. כאשר עצמת הרעש עולה במידה רבה על עצמת הקול שלנו, לא משנה כמה נצעק
וכמה נתחרה ברעש, הרעש עדיין ינצח.
2. למעשה, קיימים שני סוגים של רעשי רקע, שמשפיעים על הבנת הדיבור בדרכים שונות:
רעש אנרגטי – רעש שאין בו שום מידע בעל משמעות, אז הוא אינו גוזל ממשאבי הקשב שלנו, אבל הוא עצמתי מספיק כדי להתחרות בדיבור אותו אנו רוצים לשמוע. לדוגמא: רעש של שואב אבק, מאוורר, רוח, מכוניות וכו'…
רעש אינפורמטיבי – רעש שיש לו משמעות, או במילים אחרות – דיבור מתחרה. כאשר אנו מנסים להקשיב לשיחה, וברקע ישנם אנשים נוספים שמדברים ביניהם או שיש ברקע טלויזיה דולקת, אז לא די בכך שהרעש של הדיבור ברקע ממסך את הדיבור שברצוננו לשמוע, הוא גם מתחרה על משאבי הקשב שלנו. חלקי מידע מהשיחה של השכן, או מהטלויזיה זולגים אלינו ודורשים את תשומת ליבנו גם בלי שנרצה בכך, ולא תמיד יש לנו שליטה על זה.
3. השפעת רעשי רקע על הבנת הדיבור היא משמעותית יותר כאשר מתלווה לכך גם ליקוי בשמיעה. כאשר אדם עם שמיעה תקינה נמצא בסביבה שקטה, 100% מצלילי הדיבור נגישים לו מבחינה שמיעתית. כאשר הוא נמצא בסביבה רועשת, הרעש הסביבתי עשוי לכסות על צלילי הדיבור ולהוריד את הנגישות השמיעתית ל – 65%. במקרה כזה, עדיין ניתן להסתדר בסך הכל לא רע, ולעקוב אחרי שיחה בצורה די טובה. אולם, בנוכחות ליקוי שמיעה, אפילו ליקוי קל עד בינוני יכול להוריד את הנגישות השמיעתית בסביבה שקטה ל- 55% כאשר מתווסף לזה גם רעש רקע, אזי רק כ- 20% מצלילי הדיבור עשויים להיות נגישים מבחינה שמיעתית, וזה כבר לגמרי אינו מספק כאשר ברצוננו להשתתף בשיחה פעילה.
4. ככל שאנחנו מתבגרים קשה לנו יותר להבין דיבור על רקע רעש. זאת משום שעם העלייה בגיל מתרחשים שינויים במערכת העצבים המרכזית, שפוגעים ביכולת שלנו למקם צליל במרחב, להתמקד בדיבור הרצוי ולהתעלם מן הרעש, ולפצל קשב במצב בו מספר אנשים מדברים בו-זמנית. גם תהליכים קוגניטיביים כמו זיכרון לטווח קצר, קשב ותפיסה, נפגעים ומקשים על הבנת הדיבור על רקע רעש. ירידה בתפקודים הללו עשויה להגביר את המאמץ השמיעתי ואת העייפות השמיעתית ובכך להשפיע לרעה על התפקוד במצבי האזנה מאתגרים. עד כמה נרחבת התופעה ?
נשאלת השאלה, עד כמה נרחב ונפוץ הקושי להבין דיבור על רקע רעש? התשובה הפשוטה ביותר הינה – מאוד מאוד.
המדגם הגדול ביותר שקיים בנושא של הבנת דיבור על רקע רעש הינו מחקר אמריקאי של Wilson משנת 2011 שבו נבדקו 3291 נבדקים יוצאי צבא באמצעות מבחן להבנת דיבור על רקע רעש. רק 7% מכל הנבדקים הראו תפקוד נורמלי במבחן.
ידוע, כי על מנת להבין דיבור על רקע רעש ברמה סבירה צריך שעצמת הרעש לא תעלה מעל ל- 70 דציבלים. במחקר שנעשה באורלנדו, פלורידה, (2014 al et Rusnock) בדקו את עצמות הרעש ב-30 מסעדות שונות ברחבי אורלנדו, בשעות העמוסות של היום. הם הראו שביותר ממחציתן עצמת הרעש הממוצעת היתה יותר מ- 75 דציבלים , ב5- מסעדות (16%) בחלק משמעותי מהזמן עצמת הרעש היתה אפילו מעל ל- 80 דציבלים. רק ב-7 מתוך המסעדות שנבדקו
(23%) נמצאו עצמות רעש שנעו רב היום מתחת ל- 70 דציבלים .
המסקנה המתבקשת: רעש מהווה מכשול משמעותי בהבנת דיבור במצבים יומיומיים שכולנו נתקלים בהם. והשאלה הנשאלת: האם מכשירי שמיעה אכן יכולים לסייע?
אז זהו, שכן! מכשירי שמיעה בהחלט עוזרים!
