לשמיעה תפקיד עצום בחיי האדם. בעזרת השמיעה אדם קולט את קולות הסכנה, מנווט בחלל ונהנה ממוזיקה.
והכי חשוב, בעזרת השמיעה, הוא קולט את הדיבור של אנשים אחרים.
זה מאפשר לאדם לתקשר עם יקיריהם ואנשים אחרים, ללמוד ולבצע מטלות יום יומיות.
כיום, נכות שמיעה הופכת נפוצה יותר ויותר.
מספר הפתולוגיות המולדות והנרכשות גדל באופן ניכר.
הסיבה לכך היא אקולוגיה ירודה, רעש חזק בערים וגורמים נוספים.
אובדן שמיעה הוא הידרדרות ביכולת לתפוס קולות סביבתיים במלואם או חלקם.
מה זה נכות שמיעה?
נכות שמיעה היא ירידה זמנית או קבועה בחדות השמיעה (היכולת לשמוע צלילים בעוצמה נמוכה) ובעוצמת הקול (הצרת טווח התדרים או חוסר יכולת לשמוע תדרים מסוימים).
מערכת השמיעה מורכבת מהאוזן החיצונית, הכוללת את האפרכסת, הלוכדת ומכוונת תנודות מכניות של האוויר לתוך תעלת השמע החיצונית.
בתעלת האוזן מתרחשת ההגברה הראשונה של גל הקול והרעידות מועברות לעור התוף.
עור התוף מעביר רעידות למערכת האוזן התיכונה.
האוזן התיכונה היא החלל בו ממוקמות שלוש עצמות השמיעה: הפטיש, הסדן והארכובה.
הפטיש מחובר לקרום התוף, וכולם מחוברים זה עם זה על ידי מפרקים.
התנועה של עצמות השמיעה מגבירה את הרעידות עד פי 15.
האוזן התיכונה עוברת לתוך האוזן הפנימית, שחלקה השמיעתי מורכב ממבוך גרמי (שבלול) מלא בנוזל.
רעידות של הנוזל מניעות תאים רגישים, והופכות רעידות מכניות לדחף חשמלי.
הדחף מתנהל לאורך עצב השמיעה, מגיע לקליפת המוח של האונה הטמפורלית, שם מנתחים מידע ונוצרות תחושות קוליות.
כאשר יש פגיעה באחד מחלקי המערכת של השמיעה מתרחשת נכות שמיעה, אשר יכול להוביל לאובדן שמיעה חלקי או מלא.
סוגי נכות שמיעה
ישנן סיבות רבות היוצרות ליקוי שמיעה. הן מחולקות לשתי קבוצות.
הקבוצה הראשונה כוללת סיבות נרכשות, והשנייה – נכות שמיעה מולדת.
עם האחרון, נותר רק להשלים, ואילו מהסיבות הנרכשות ניתן להימנע.
נכות שמיעה נרכשת כוללת:
- חשיפה ממושכת לרעש. הסיבות להפרה עשויות להיות בזיהום הקול המתמיד שחווים אנשים המתגוררים ליד כבישים מהירים, תחנות רכבת, שדות תעופה או עובדים בתעשיות רועשות;
- חשיפה לקול חזק. מפץ חזק, פיצוץ או ירי עלולים לפגוע בתאי השיער שבשבלול. הם אחראים להעברת מידע קולי לעצב השמיעה. האזנה למוזיקה רועשת באוזניות על בסיס קבוע עלולה גם היא לייצר בעיות שמיעה;
- תוצאה של שימוש בסמים. תרופות מסוימות גורמות לאובדן שמיעה. לכן, לעולם אל תשתמשו בתרופות באופן עצמאי. ליקוי שמיעה עלול לעולם לא להחלים;
- פגיעה מכנית. ישנן סיבות רבות: מניקוי לא מדויק של האוזן ועד נזק מוחי;
- זיהומים. מחלות רבות, בעיקר בגיל הרך, גורמות לאובדן שמיעה. אלה כוללים חצבת, חזרת, שפעת וכן הלאה;
- שינויים בגיל. רוב האנשים מעל גיל 60 חווים נכות שמיעה. השמיעה מופחתת עקב ניוון של תאי השיער.
ליקויי שמיעה מולדים כוללים:
- גורמים גנטיים. מוטציות בגנים מסוימים מובילות לאובדן שמיעה. למעלה ממחצית מהפתולוגיות המולדות הן בעלות אופי גנטי;
- הריון לא תקין. לרוב, תינוקות עם שמיעה לקויה נולדים לאימהות שסבלו מרעלת הריון חמורה או איום של הפלה במהלך ההיריון;
- לידה קשה. אובדן שמיעה יכול להיות תוצאה של אספקה לא מספקת של חמצן למוחו של הילד. זה קורה עם הסתבכות, לידה מוקדמת או מהירה, מצג עכוז או ניתוח קיסרי.
ילדים עם לקות שמיעה יכולים להתפתח כרגיל אם הורים פונים לעזרה מקצועית בזמן.
איך נקבע אם יש לכם נכות?
ניתן לתקן ליקויי שמיעה אפשריים.
עם זאת, לבחירת טקטיקות הטיפול, חשוב לבצע אבחון.
זה יגלה את היקף ואופי ההפרה.
בדיקת שמיעה מתבצעת על ידי מומחים במכוני שמיעה מקצועיים.
במהלך הבדיקות לאבחון נכות שמיעה יכולים לקחת חלק מומחים שונים – אודיולוגים ורופאי אף אוזן גרון.
עם הסימן הראשון לאובדן שמיעה, עליכם להתייעץ עם מומחה.
הוא יבדוק את האוזן כדי לוודא שאין פגיעה בעור התוף, זיהומים או מצבים פתולוגיים אחרים.
חשוב מאוד לספר לרופא על כל התסמינים הנלווים, כגון סחרחורת או טינטון.
ישנן מספר בדיקות להערכת נכות שמיעה:
- אודיומטריה. שיטת המחשב היא האובייקטיבית ביותר, ומתאימה גם לבדיקת יילודים. אודיומטריית דיבור וטון הן שיטות בדיקה סובייקטיביות, שכן נדרשת השתתפות ישירה של המטופל;
- טימפנומטריה (אימפדנסמטריה). ההליך נועד לזהות פתולוגיות של האוזן התיכונה ולהעריך את הניידות של קרום התוף;
- פליטה אוטואקוסטית. במהלך המחקר מוערך מצבם של תאי השיער האחראים על העברת הקול לעצב השמיעה;
- רישום של פוטנציאלים מעוררים. מאפשר לך לקבוע אם אובדן שמיעה נגרם על ידי פתולוגיות של מרכזי המוח או עצב השמיעה. במהלך ההליך, הפעילות החשמלית מנוטרת בעת חשיפה לגירויים קוליים.
חולים עם לקויות שמיעה עשויים לעבור בדיקה אודיולוגית מקיפה.
מכיוון שכדי לפתח אסטרטגיה לטיפול יש צורך לקבוע את סוג ומידת הפתולוגיה.
ניתן לקבוע את אופי הפתולוגיה על ידי בדיקת האודיוגרמה.
בפרט, מומחים שמים לב למרווח עצם האוויר.
נכות שמיעה יכולה להגרם כתוצאה ממספר סיבות:
- הצליל חסום ואינו עובר מעבר לאוזן החיצונית או התיכונה;
- אובדן שמיעה מופיע עקב נזק לתאי השיער;
- המוח אינו מעבד או מפרש לא נכון מידע של קול נכנס;
- בעיות נצפות הן בעבודה של תאי שיער והן בעיבוד אותות;
- ההפרעה משלבת סימנים של הפרעות תחושתיות עצביות ומוליכות.
טיפול בנכות שמיעה
הטיפול באובדן שמיעה מתחלק לשמרני וכירורגי.
טיפול שמרני מיועד לטיפול באובדן שמיעה זמני הנגרם ממחלות דלקתיות של האוזן החיצונית, התיכונה והפנימית וכולל תרופות אנטי דלקתיות, אנטי ויראליות ועוד, הבחירה בהן תלויה בגורם הדלקתי.
הטיפול הכירורגי כולל ניתוח פלסטי של תעלת השמע החיצונית, קרום התוף, עצמות השמע.
מכשירי שמיעה עם הולכת אוויר מיועדים לשפר את הולכת אוויר קיימת אך מוחלשת באוזן השומעת טוב יותר.
אם לא ניתן להשתמש במנגנון הולכת אוויר, שמים שתל אוזן תיכונה.
בדרגה חמורה של נכות שמיעה חושית-עצבית, מתבצעת השתלת שבלול, הכוללת התקנת מכשיר הלוכד צלילים באופן עצמאי וממיר אותו לדחף חשמלי.
כל השיטות מכוונות לשיקום השמיעה, לרבות על מנת לשמר את הדיבור.
אם אתם חשים הרעה בשמיעה ואינכם יודעים לאן לפנות עם הבעיה, אז הירשמו למכון מדנט מכשירי שמיעה, שם תוכלו לעבור בדיקה, לקבל תמיכה וייעוץ ולרכוש מכשיר שמיעה איכותי.
